איתי אסף

כשהיינו בערך בני 6-7 בכיתה א בתלתון, אחד הדברים שהכי אהבנו לעשות ביחד זה ללכת לרפת ולשחק בכותנה שהייתה שם באחד מהאסמים. היינו מטפסים על הכותנה, חופרים מחילות, קופצים מגבהים מטורפים. למשך תקופה ארוכה יצא לי ולבקי לגור אחד ליד השני במגורים של הצעירים. בחוץ, מחוץ לחדרים שלנו, גידלנו ירקות - בעיקר ארטישוק. עשינו את יום העצמאות של הקיבוץ ביחד, אתה ואני, לבד. כמובן שתיקתקת הכל, נהגת בטרקטור. באותה תקופה גם החלטנו להיות יזמים מטורפים. אז החלטנו שמרימים אחה"צ פיתות בטאבון ותה של רולי. אתה היית אחראי על התה ועל הפיתות ואני על הפעילות של הילדים. לדעתי היינו מרוויחים איזה חמישים שקל כל אחד. לפני הצבא החלטנו בקי ואני לקחת את הבר של הקיבוץ עלינו. כל ערב היינו מגיעים לבר, מתפעלים בגיל 18 את הבר של הקיבוץ. היינו מרימים מסיבות, השיא היה מסיבת שכבה לאחר סיום התיכון עם 150 איש. התקופה הזו הייתה התקופה של בקי האחר, פחות הספורטאי שמשקיע את כל כולו בספורט אלא גם הבקי שלנו, שעוסק בעוד דברים ולפתע נמצא איתנו יותר.