אמא בהירה - בית קברות

עברנו שנה מטלטלת, מסתובבים עם דמעות בעיניים, מנסים להרים את הראש, לכאורה מתפקדים, אבל הלב כבד וכואב, חור שחור ששואב אותי. כל בוקר מחפשת את הכוחות לקום מחדש, ואז אני אומרת לעצמי, יש עוד בני משפחה, ילדים ונכדים שצריכים אותנו. במהלך השנה ציינו ימי הולדת וחגים. כל המשפחה ביחד אבל.. חסר חלק אחד בפאזל המשפחתי חסר ברק הבעל, האבא, הבן, האח, החבר. כל אחד מאיתנו מתמודד בדרכו ועוד לפנינו דרך ארוכה. כואבים את הפספוס על החיים שנגדעו, על כל התכניות שהיו, על כל מה שאתה ואנחנו הפסדנו. בלילות אתה מגיע אלי, פניך מחייכות את החיוך המקסים שלך, וקורנות מאושר. ואני נשארת עם השאלה הגדולה למה? כל יום אני אומרת לעצמי, אני לא מאמינה שזה אמיתי שאתה לא נמצא, אבל אחרי רגע מבינה שזה אמיתי, שמחבל אחד ארור שינה את מציאות חיינו מעתה ועד עולם. אוהבת ומתגעגעת אמא