Shuval (Niece)

תמיד גדלתי לצד ברק, מידי פעם ראיתי אותו עם מדים, שומעת על תחרויות, משחקת איתו משחקים, רואה ומשחקת עם המדליות והגביעים, לפעמים הוא היה לוקח אותי עם בני הדודים בגינוסר לקייאק, ומתגאה בתור ילדה קטנה שיש לי דוד עם גביעים שהולך לאולימפיאדה. בכיתה ט התחלתי תהליך של ריצה ולהיכנס לכושר, במהלכו, ברק לקח אותי לשיחה, הוא התחיל בלשאול על טכניקה, הוא נתן קצת טיפים והמליץ על נעליים וכמובן ישר רצה לעזור עם נעלי סקוני טובות שאותם הוא ייבא, והן איתי עד היום. בהמשך הוא עשה לי שיחת מוטיבציה, שיחה בה הוא נתן לי טיפים מנטליים, איך להתגבר על קשיים מנטליים, איך להתמקד במטרה, לא לוותר, לשאוף למצויינות, לא להיכנע לסביבה, איך הוא הצליח ואיך אני אצליח ונתן לי מוטיבציה. עכשיו אחרי שדיברתי קצת עם מתאמנים שלו אני מבינה שברק היה יותר מסתם מאמן, יותר מסתם חותר, אני מבינה שכמו שבשיחה אחת קטנה הוא נתן את כל הלב והטיפים, ככה הוא עשה במשך ימים, חודשים ושנים עם כל מתאמן ומתאמנת שלו. תמיד היית הדוד החייכן, המצטיין, החזק, האהוב, המודל לחיקוי עם החיוך הגדול שתמיד על פניך- וככה תשאר לתמיד שובל