מירב, ליאור ושחר

ברקי אחינו הצעיר, ברקי יפה התואר, עם העיניים הטובות, הלב הרחב והחיוך הנצחי והכובש. קיבלתי אותך במתנה לבת מצווה שלי תינוק שמנמן, לבנבן, עם שיער שחור. הייתי מוציאה אותך בארבע מהפעוטון ואחר כך מהגן. שמרנו עליך וטיפלנו בך בכפפות של משי. גדלת להיות ילד חייכן, אהוב ומוקף בחברים. בכיתה ב' התחלת ללכת לחוג שחייה, למרות שלא ידעת לשחות, זוכרת איך היינו נוסעים לתחרויות של עומר ושלך. שניכם- זוג שמנמנים עומדים עם בגד ים ספידו בעמדת הזינוק, ותמיד מנצחים. בכיתה ז' עברת לקיאקים- האהבה הגדולה שלך. כמו כל דבר שעשית- התמסרת, התמדת, התאמנת וכמובן שהצלחת! אליפות אירופה, אליפות העולם וקריטריונים לאולימפיאדה. אתה והקיאק הייתם אחד! בצבא היית ספורטאי מצטיין כדי להמשיך בקיאקים- שירתת בבית ספר "שחף" הדרכת ועזרת לילדים. אחרי הצבא רצית לנסוע לחו"ל לעבוד והחלטת לצאת למחנה קיץ של הסוכנות. נכנסת למשרד ושם פגשת את דנה- אהובתך. האהבה שלך לדנה, והזוגיות שבניתם לכם היו מושא להערצה. דנה שלך כמו שקראת לה, דני שלי, התקבלה אלינו למשפחה בחום ואהבה. התחתנתם בחתונת המאה, הקמתם בית ומשפחה מקסימה נולדו יובל, עמית ולפני 5 חודשים נולד הנסיך- דור. הבן שכל כך חיכית לו. היום אתה חוזר לבית שלך, לקיבוץ, לכנרת, למקום שכל כך אהבת ושהחלטת להקים בו בית, אבל לא הספקת. אחינו הצעיר ברק, אנחנו לא מאמינים שאתה לא איתנו! ואל תדאג אנחנו נעטוף את דנה באהבתנו, נשמור על הילדים המקסימים שלך ונדאג ונלווה אותם לאורך כל הדרך. אוהבים עד השמים ובחזרה. האחים מירב, ליאור, שחר.