גלעד - גיס

ברק הימים עוברים, הזמן לא עוצר, ולנו נידמה שזה קרה רק היום. כמה קשה להשלים עם המציאות המרה – לדעת שלא תהיה עוד אתנו. אני מכיר אותך מאז היית בן 10, ילד חייכן (ושמנמן) ילד שהאמין בעצמו ושם לו מטרה – להיות אלוף... כמה עצוב לראות את העולם בלעדיך, נפער לנו בור שחור ועמוק במשפחה. מדהים ולא נתפס, באיזו מידה יכול בן-אנוש להשאיר חלל עצום כזה. החיוך, הרגש, הנוכחות... ידענו תמיד, אני ומירב, שהאחים של מירב הם משולש חסון, חזק ומגן – תמיד יהיו שם לכול עזרה. וכמה שכולם רחבים וחזקים, מירב תמיד טענה שאתה, הקטן והצעיר, הוא הבסיס החזק ביותר והאיתן ביותר שמחזק את כולם ומחזיק את כולם, מלמטה. הלכת לנו בחודש האביב, עת התחדשות ופריחה של הטבע והעולם... כול הטבע פורח ומחייך את חיוכך הרחב. אני רוצה לקחת את הסימן הזה של צמיחה התחדשות ופריחה ומבטיח לעשות כול שנוכל כדי לעטוף את דנה, יובל, עמית ודור באהבה רבה ולעשות כול דבר כדי שנוכחותך והשפעתך לא תעלם מחייהם ולאפשר להם לגדול ולפרוח. לא נשכח אותך אח צעיר, יהיה זכרך ברוך! גלעד